בלוג

רכישת מוצרים לתינוק, המתבצעת לרוב בשליש האחרון של ההריון, היא אחד הדברים המרגשים בתהליך ההריון. עגלה לתינוק, כסא בטיחות, מיטה, שידה וריהוט לחדר המושלם הם בראש סדר החשיבות של מרבית ההורים שבדרך. אך עד מהרה מבינים ההורים את חשיבותו הגדולה של בחירת המזרן הנכון לפעוט.

בשנה הראשונה, התינוק מבלה כשני שלישים מזמנו בשינה. לפיכך, שינה טובה ובריאה חשובה מאוד להתפתחותו השכלית והמוטורית של התינוק. תינוק שישן טוב, אוכל טוב ומתפתח בהתאם. חוסר שינה מצטבר משפיע גם על היכולת התפקודית של ההורים ומכך נובעת החשיבות הגדולה בבחירת מזרן לתינוק.

ההמלצה הרפואית הגורפת היא לשינה על הגב, שכן אז אזור הנשימה של התינוק (פה אף) פתוח לרווחה. אך בפועל, לרוב התינוקות תנוחה זאת אינה נוחה, שכן המנח העוברי הוא על הבטן כאשר התינוק מכנס את ידיו ורגליו. קיים דיון אקדמי לגבי סדרי העדיפות: על הבטן בשינה טובה ורציפה, או על הגב עם אזור נשימה פתוח לרווחה ,אך עם שינה פחות נוחה ורציפה. כרגע, כאמור, ההמלצה הגורפת היא שינה על הגב.

להלן 10 דברים שאתם חייבים לדעת על מנת לבחור המזרן הנכון והבטיחותי ביותר לסביבת השינה של תינוקכם

גודל – גודל המזרן צריך להתאים לגודל המיטה. בשוק קיימים מספר גדלים, כאשר הדגם הנפוץ ביותר הוא מזרן בגודל 127 ס"מ אורך ו-66-67 ס"מ רוחב (מזרן שיכול להתאים גם למיטת מעבר). מעט אחריו ומעט קטן יותר, הוא מזרן בגודל 127 ס"מ אורך על 63 ס"מ רוחב. ההבדל נובע מתהליכי יצור שונים בין היצרנים. גודל נוסף נקרא דגם איקאה 120/60 ס"מ. לאחרונה נכנס לשוק דגם שנקרא "מיטת מטר", שאכן זהו אורכו, והרוחב שלו הוא 63 ס"מ. מיטה זו יכולה לשמש כשילוב בין עריסה למיטה ולחסוך מקום בחדר התינוק. המרווח המותר על ידי מכון התקנים לרווח בין דופן המיטה למזרן הוא 2 ס"מ.

עובי – העובי הנכון למזרן תינוקות הוא בין 7 ס"מ ל-10 ס"מ. לא דק מדי, על מנת שלא ייווצר מצב בו פעוט שכבר יכול לעמוד ולקפוץ על המזרן, רגליו ידחקו אל בין הסורגים. מצד שני, מזרן עבה מדי יכול לעודד פעוט שכבר עומד להרים את רגליו מעבר לדופן המיטה ולנסות לצאת בכוחות עצמו. דבר שיכול לסכן אותו בנפילה מהמיטה.

תקינה – כל מזרני התינוקות בישראל חייבים לעמוד בדרישות התקן של מכון התקנים. ישנם שני סוגי אישורים: תו תקן (בדרך כלל ניתן ליצרנים מקומיים), ואישור התאמה לתקן (למוצרים מיובאים). כל הבדיקות זהות וכוללות: בדיקות חוזק, פקיעה, עמידות, אטימות במזרני ספוג, רעילות ודליקות.

אורתופדי – הבסיס להתפתחות המוטורית של התינוק הינו הרמת הראש ודחיפה עם הידיים, שרירי צוואר וחגורת כתפיים. בשלב זה, ועל מנת לסייע, על המזרן להיות קשיח במידה על מנת לתת תמיכה (קונטרה) למאמצי התינוק. במזרן רך, חלק מהאנרגיה תתבזבז במצע המזרן. כמו כן, על המזרן להיות יציב ומאוזן כך שהדחיפה בשתי הידיים תחלק שווה את משקל הגוף.

דליקות וחומרים מעכבי בעירה –בדיקת התקן לדליקות בודקת ומאשרת כי המזרן אינו מעודד בעירה וכי סיגריה או גיץ כתוצאה מקצר חשמלי אשר יהיו במגע עם המזרן לא ידלקו ויגרמו לשריפה. על מנת לעמוד בדרישות התקן כל מזרוני הספוג חייבים לעבור טיפול בחומרים מעכבי בעירה. חומרים אלו מסוכנים לתינוק ונחשדים כחומרים מסרטנים. לכן, על מנת למנוע את התנדפותם לסביבת השינה של התינוק, חובה על כל מזרוני הספוג להיות אטומים לחלוטין ומצופים בניילון עבה (שעוונית). ישנה הנחיה של משרד הבריאות כי מזרן בלוי או פגום יש להחליפו לאלתר על מנת למנוע נידוף של חומרים אלו לסביבת התינוק. מזרנים שאינם עשויים ספוג, כגון מזרן רשת, עומדים בדרישות התקן ללא שימוש בחומרים מעכבי בעירה.

צד רך וצד קשה –לפני למעלה מעשור ניתנה הנחיה ע"י משרד הבריאות, כחלק מההמלצות להקטנת הסיכון ממוות בעריסה, לשימוש במצע קשה לפחות בשנה הראשונה לחיי התינוק. המטרה היא, שתינוק שישן על הבטן ונועץ ראשו במזרן, יוכל להמשיך ולקבל אוויר כל העת. זאת, בניגוד למצע רך בו ישקעו פניו של התינוק וימנעו מאוויר להגיע. הקשחת מזרוני הספוג התאפשרה על ידי הכנסת שכבה קשיחה (בדרך כלל חומר הקרוי פלציב) בצד אחד. מאחר וההמלצה היא עד גיל שנה, השתרשה בשוק ההנחה כי ניתן להשתמש בצד הקשה עד גיל שנה ובצד הרך לאחר מכן. אך בפועל, אין לכך משמעות. הצד הקשיח מעודד את היכולת המוטורית של התינוק, כך שלא נכון, אין צורך ואין הגיון להפוך את המזרן לצידו הרך בתום שנה.

נוחות –בבואם לרכוש מזרן תינוק, הורים רבים חשים את מצע המזרן בידיהם ובוחנים האם הוא יהיה נוח לתינוק. בפועל, הם מאמצים את הנוחות האישית הנרכשת שלהם עבור התינוק. אך האם יש בך צורך? ממש לא. התינוק שאך נולד יפתח את הרגליו בעצמו. מזרן הספוג שכולנו רגילים ומכירים הגיע לעולם לפני כ70 שנה. האם לפני זה תינוקות לא ישנו? מעבר לכך, רוב התינוקות בעולם (בעיקר במדינות המזרח בעיקר) ישנים על מחצלות, שטיחונים, ערסלים וכו', ויש הטוענים כי התפתחותם המוטורית טובה יותר מזו של ילדי המערב.

הזעה ואוורור – אחת הסיבות העיקריות לחוסר רציפות בשינה ויקיצות מרובות, בעיקר בקיץ, נעוצה בעובדה כי שינה על מזרן אטום מצופה ניילון (שעוונית) גורמת לחימום והזעה. התינוק, שראשו מונח על המזרן, מזיע וכתוצאה מכך מסובב את ראשו תכופות למציאת אזור קריר יותר. בנוסף, תינוק מזיע בסביבה ממוזגת עלול להצטנן.

חימום יתר –אחת הסכנות לחיי התינוק בעיקר בתקופות החורף הקרות היא תופעת חימום היתר. מעבר לעובדה שתינוק שחם לו יתר על המידה שנתו לא תהיה רציפה והוא ירבה להתלונן (לבכות) מבלי שנבין את הסיבה, מוכרת התופעה שהתינוק שזז בלילה ומצליח "לברוח" מהשמיכה, מתעורר ובוכה במהלך תנועה זו. אך גרועה מכך היא התופעה שבחדר מחומם יתר על המידה, תינוק שלבוש שכבות רבות ומכוסה שמיכה עבה מפתח מחלה ויראלית מלווה בחום. לחום אין לאן להתנדף ולכן חום התינוק עלול לעלות ולסכן את חייו.

מזרן נושם – רק מזרוני הרשת הקיימים עונים להגדרה "מזרן נושם" ומאפשרים מעבר אוויר חופשי דרכם. למרות זאת לעיתים ובטעות מיחסים תכונה זו לציפוי הבד שעוטף את מזרן הסופג מעל השכבה האטומה.

שוקלת לרכוש מזרן נושם לתינוקך? קבלי קופון מתנה בשווי 50 ₪.

לקבלת הקופון אנא מלאי את פרטיך.